הרעיון התחיל כששכן ביקש ממני לבנות לו טאבון ופינת ישיבה מאדמה.
תוך כדי בניה הצטרפו ילדיו וילדי המושב לקחת חלק בבניה, סתם לכיף.
מיד אחריהם הצטרפו גם הורים ואחים גדולים.
התגובות שלהם גרמו לי לרצות להמשיך לעשות עוד ועוד פרויקטים כאלו, לראות אותם מתפעלים מאיך “זבל” ואדמה הופכים למשהו שימושי או כמו שהם אומרים “יא תראו בנינו משהו שקונים!”, להפגיש אנשים עם חומר במגע ישיר, לחשוף מה עומד מאחורי דברים, איך הם נוצרים , איך הם הופכים למה שהם. להפעיל מקומות של דמיון ויצירתיות ולהביא אותם לידי ביצוע.
כל אלה מכניסים ערך מוסך וקשר אישי עם המוצר שאנחנו בונים.
הם הופכים אותם למוצרים אישיים וסביבתיים במלוא מובן המילה – גם אנושית וגם אקולוגית.
והכי חשוב זה כיף גדול!
פורטל יופי בראש